בריונות ברשת היא תופעה שתפסה תאוצה בשנים האחרונות. ככל שעובר הזמן המחוקקים, הרשויות ומשרדי חקירות מבינים שמדובר בתופעה שגדלה והולכת אשר אינה נופלת בחומרתה מאלימות פיזית ויכולה לפגוע בכל אדם באשר הוא.
בריונות ברשת בתקופת הקורונה
ילדים, בני נוער, מבוגרים, אנשים פרטים ואף עסקים כולם חשופים לבריונות ברשת.
הפגיעה יכולה לבוא לידי ביטוי באופנים שונים : עלבונות מילוליים, שיימינג, הפצת סרטונים ותמונות אינטימיות מביכות.
אם בוחנים את הנתונים הסטטיסטיים העדכניים אפשר לראות שבתקופת המגפה הייתה פחות בריונות, לכאורה.
איך זה קרה ומדוע הבריונות ברשת בתקופת הקורונה פחתה?
בתקופת הקורונה האינטראקציות החברתיות נפסקו כמעט קליל, נכפה על כולנו להישאר בבית לתקופה ממושכת וילדים זכו לשהות לצד הוריהם ימים ארוכים.
החזרה לבית הספר שמתרחשת בימים אלה, מטרידה הרבה יותר, כי היא עלולה לגרום לבריוני הרשת להרים שוב את ראשם וכך יתחיל גל חדש של בריונות.
איזה סוג של בריונות ברשת עלולה לצוץ בהקשר למגיפה?
בריונות עלולה לצוץ בעיקר סביב סוגיות כמו עלייה במשקל שקשורה לשהות הארוכה בידוד, או בגלל שינויים בנסיבות משפחתיות, כאשר הורים יצאו לחל"ת או פוטרו ומשפחות לחוצות יותר כלכלית.
או במקרים אחרים בהם ילדים שהורגלו לשבת שעות רבות מול האינטרנט והרשתות החברתיות, התרגלו, הפכו למכורים ועדיין ממעטים לצאת למפגשים חברתיים, גם הם יכולים להוות מטרה וקרקע פורייה לבריוני הרשת.
את הטיפול המיטבי בבריוני הרשת תשאירו למשרד חקירות מקצועי.
סקר מפתיע חושף שבין הנפגעים מבריונות ברשת בתקופת הקורונה הם המורים עצמם. שנת הלימודים תשפ״א היא שנה מאתגרת גם למורים ולאנשי החינוך והייעוץ החינוכי.
הבריונים, לפי הסקר, במקרה זה הם ברוב המקרים תלמידים או הורים.
התסכול וחוסר היציבות שהביאה איתה מגפת הקורונה בכל מה שקשור למערכת החינוך ולאיך שנת הלימודים צריכה להראות נתנו את אותותיהם ואנשי החינוך הפכו לעיתים לשק חבטות.
למרות היקף התופעה מסתבר שרק מיעוט מצומצם מהאירועים שקרו ועדיין קורים, מדווחים למנהלי בתי ספר ודמויות מפתח נוספות במערכת החינוך
חוסר הדיווח נובע מכך שהנפגעים עצמם חשים חוסר אונים בכל הנוגע לטיפול בבריונות מקוונת. חוסר הדיווח מעצם היותו לא תקין, יכול גם לתת לגיטימציה לפוגעים להמשיך במעשיהם.
מהיבט אחר, מורה שנפגע ולא מדווח, עשוי לשמש מודל חיקוי לתלמידים, שעלולים גם הם לא לדווח.
קיימת חובה מוסרית ואזרחית להתמודד עם התופעה על ידי הכרה בקיומה ופיתוח תוכניות התערבות בהתאם.
לסיום, באופן מפתיע מתברר ששליש מההורים היו שותפים לפגיעות מקוונת במורים. מה שבעבר היה טאבו ומורה היה המילה האחרונה ובר סמכא היום כבר לא קיים.
לכן יש ליצור תוכניות מניעה גם עבור ההורים. כך או כך, יש לעודד את הציבור כולו לדווח על אירועי בריונות ברשת, על מנת למגר עד כמה שניתן את התופעה.
הדרך למציאת חוקר פרטי איכותי ומקצועי שמתמחה באיתור בריוני רשת היא לגלוש לאתר hokrim-il, פורטל החקירות של ישראל להתרשם ולבחור.
כתיבת תגובה