גירושין: מהן האמירות שייחשבו דיבה?

סכסוך גירושין כרוך מטבע הדברים בסערת נפש ובהאשמות הדדיות, אך לעיתים הדברים עלולים לגלוש לדיבה של ממש, המקימה עילת תביעה וזכות לפיצויים

אריה לרנר, עו"ד דיני משפחה נותן לכם את התשובות.

לאחרונה התעורר דיון סוער ברשתות החברתיות, בעקבות תקרית שבמהלכה אב עמד בשכונת מגורים עמוסה מתחת לבניין הדירות שבו גרה אם ילדיו, הצטייד ברמקול, קילל את בת הזוג שלו והכפיש אותה. הוא טען כי היא מונעת ממנו מפגשים עם הילדים.

למרבה הצער, מקרה זה הוא רק אחד מני רבים. עימותים בין בני זוג המצויים בסכסוך גירושין נחשבים עניין יומיומי. אמנם כל זוג "יוצר" אירועים דרמטיים ייחודיים, אך יש מצבים נפוצים החוזרים ונשנים בקרב זוגות רבים.

האם יש אפשרות להגשת תביעת דיבה במצב כזה?

החוק הרלוונטי לעניין הוא חוק איסור לשון הרע, המגדיר מי עובר על האיסור להוציא דיבה של אדם באופן הבא: פרסום דבר העלול להשפיל אדם אחר בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; ביזוי אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; פגיעה באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו.

אם מוכחת קיומה של פעולה מעין זו, יכול האדם הנפגע לתבוע פיצויים ממוציא הדיבה, בגין הנזקים שנגרמו לו, לרבות האפשרות לקבלת פיצוי ללא הוכחת נזק. מצב דברים זה עשוי להתרחש לא פעם בין בני זוג.

במאמר זה נסקור עימותים שכיחים בין בני זוג במהלך סכסוך גירושין ונבחן האם הנסיבות עשויות להוות תשתית לתביעת דיבה נגד מוציא הדיבה.

מהם המצבים העשויים להקים עילה לתביעת לשון הרע בין בני זוג מתגרשים?

תלונת שווא במשטרה

למרבה הצער, מצב שבו מוגשת תלונת שווא כפעולת נקם בין בני זוג אינו מצב נדיר.

אם התלונה אכן מוגשת ללא כל בסיס עובדתי וניתן להוכיח כי היא מצוצה מהאצבע והומצאה "יש מאין" במטרה לפגוע, בהחלט יש בסיס להגשת תביעת דיבה. מדובר במצב המוגדר כעוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע. הצד הנפגע, שנגדו הוגשה תלונת השווא, רשאי לתבוע את בן/בת הזוג המתלוננ/ת ולזכות בפיצויים.

פרסומים ברשתות החברתיות

זירת התכתשות "פופולרית" בין בני זוג הנאבקים זה בזו סביב שאלות של חלוקת רכוש, משמורת והסדרי ראייה או מזונות היא זירת הרשתות החברתיות ובפרט "פייסבוק".

ארגונים ועמותות "משני צידי המתרס" מפרסמים תיאורי מקרה ברשת ומטיפים לאג'נדה מסוימת. המתגרשים עצמם מוצאים בפלטפורמה זו במה לביטוי ושיתוף בנוגע למצוקותיהם.

כך, לא פעם, בדיון מסוים – בדף הפייסבוק הפרטי או על הקיר של קבוצה מסוימת – שוטח אחד הצדדים את תחושותיו בנוגע לצד השני ומעשים שהצד השני לכאורה ביצע. דברים אלה עלולים להוות הוצאת דיבה, המהווה כאמור עוולה לפי הוראות חוק איסור לשון הרע.

איזה פרסום בפייסבוק עשוי להיחשב הוצאת דיבה פסולה?

אלה הפרסומים העשויים להיחשב דיבה פסולה:

• פרסום שמות הילדים הקטינים של בני הזוג וחשיפת זהותם של הקטינים האסורה בפרסום;
• חשיפת הליכים משפטיים המתרחשים בתיק, ללא טשטוש הדמויות המעורבות;
• חשיפת התנהלות האב או האם לגבי הסדרי ראייה: בין אם הם מונעים מפגש עם הילדים ובין אם הם אלה שאינם מגיעים למפגש;
• השמצות, גידופים, קללות, האשמות במעשים פליליים, ייחוס מעשים קשים;
• פרסום תמונות וסרטוני וידאו משפילים של בני הזוג.

הכפשה בפני צד שלישי

בני זוג כעוסים עשויים לפנות לבני משפחה ולחברים, או למקום העבודה של בן/ בת זוגם כדי לנקום, להעניש או לבקש כי גורמים אלה ישפיעו על בן הזוג. בפנייה זו, הכוללת הוצאת דיבה של בן הזוג, הם למעשה עוברים על איסור לשון הרע ומבצעים עוולה. ככל שתוכן הדברים ומהותם חמורים יותר וככל שאלה נאמרו בפורום נרחב יותר, ליותר אנשים ובתכיפות גבוהה, כך גובר הסיכוי לבסס תביעת דיבה.

בנוגע להכפשה בפני צד שלישי, ניתן לציין במיוחד מנהג שכיח ותמוה: שליחת מכתבים למקומות העבודה של בן הזוג. יש לתהות: מה עניין שמיטה להר סיני – מה הקשר בין מקום העבודה של הבעל/האשה למידע אודות התנהלותם?

בדרך זו, שואף המשמיץ לפגוע לא רק בשמו הטוב של בן/ בת הזוג, אלא גם לחבל במקור פרנסתם. ההשפלה בפני מעסיקים וקולגות או עובדים כפופים בהחלט מהווה בסיס לתביעת דיבה.

יודגש כי גם אם מכתבים אלה נשלחים באופן אנונימי, במקרה שניתן לשייך אותם לבן/ בת הזוג, הרי שניתן יהיה לתבוע אותו על נזקים שנגרמו למושמץ ואף לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק. כלומר, די בעצם ההשמצה. אין צורך שההשמצה בהכרח תוביל לנזק.

האם גם אמירות במסגרת הליך משפטי עלולות להיחשב דיבה?

דברים הנאמרים במסגרת הליכים משפטיים בין בני זוג אינם מהווים עוולה אזרחית, לפי חוק איסור לשון הרע. כלומר, כל מה שנאמר במכתבי דרישה, כתבי טענות, בקשות, ערעורים, דיונים בבית משפט וכו', אינו בגדר דיבה.

לסיכום: תביעות לשון הרע בין בני זוג המצויים בסכסוך גירושין אינן נדירות. הוצאת דיבה עלולה להקים עילה לתביעת פיצויים מכוח חוק איסור לשון הרע. כדי לבחון האם יש עילת תביעה, בעקבות דברים שנאמרו בסכסוך גירושין, יש לפנות לייעוץ משפטי.

עו"ד אריה לרנר הוא עורך דין לענייני משפחה ודיני פשיטת רגל.