מכשיר שייעודו לקלוט ולפענח את תגובותיו הבלתי - רצוניות של אדם עשוי לשמש לשורה ארוכה מאד של צרכים שונים.אולם, על אף, שלרוב, מטרתה המוצהרת של בדיקת פוליגרף הינה בדיקה האם אדם מסוים משקר, בתחום החקירות נהוג לנצל את יכולותיו של המכשיר גם בכדי לבסס טענה מסוימת, להשוות בין ראיות שונות, להצביע על התימוכין להשערה ספציפית וכד'. יחד עם זאת, השאלה העיקרית אותה מעלה בדיקת הפוליגרף היא האם תוצאותיו של מכשיר הפוליגרף נחשבות כקבילות בין כתלי בתי המשפט ומי נושא בסמכות המחליטה על כך. דיונים הנוגעים לאמינותה של בדיקת פוליגרף אינם מעסיקים, אך ורק, את אנשי המקצוע והציבור בישראל.
שכן, תיאורטית, הן בתי המשפט בישראל והן רשויות המשפט במקומות אחרים ברחבי העולם אינם נוטים להתייחס אל תוצאותיה של בדיקת הפוליגרף כאל ראיה משפטית קבילה. מאידך, מהבחינה העקרונית, חוקרים ועורכי הדין דווקא כן נעזרים (ואפילו לעיתים קרובות למדי) בבדיקות הללו במטרה לבחון כיווני חקירה שונים, חשודים וכיו"ב.
בדיקת פוליגרף – מה אומר החוק בנוגע לכך?
החוק בישראל אוסר על חיוב אדם לעבור את בדיקת הפוליגרף, וזאת, בשל החשש ההגיוני לפגיעה בפרטיותו. יחד עם זאת, החל מהרגע שבו חותם האדם על כתב ההסכמה לביצוע הבדיקה, הבדיקות עשויות להיחשב כקבילות. התנאים המורכבים הללו, הם, בין השאר, ההופכים את השימוש בבדיקת הפוליגרף לכלי לגיטימי, אולם שנוי במחלוקת.
החוק מתייחס למספר נקודות בעייתיות עיקריות הנוגעות לאמינותה ולמהימנותה של בדיקת פוליגרף – ההתרגשות שחש הנבדק מעצם המעמד עלולה להשפיע על תוצאות הבדיקה, קיומם של הבדלים בין נתונים הפיזיים הבסיסיים בין הנבדקים השונים (כדוגמת הנטייה להזעת – יתר אצל אנשים מסוימים, לחץ דם גבוה וכן הלאה), וכמובן, גם היכולת להערים באופן מכוון ובלתי מכוון על הבדיקה. קיימות לא מעט תופעות פסיכולוגיות שונות (לדוגמה, שקרנות פתולוגית) המאפשרות לנבדקים להערים על הבדיקה ולהפיק ממנה תוצאות שאין תוצאות אמת. ניתן, על כך, גם להוסיף את הטענה כי בקרב אנשי המדע והפסיכולוגיה, אין ולו תגובה פיזיולוגית מוגדרת אחת שניתנת לאיתור, שנחשבת כמייחדת את מצב התודעה של אדם בעת שהוא משקר.
בדיקת פוליגרף במקום העבודה
אחת מהסוגיות המרכזיות המעסיקות מעסיקים בזמן מיון וראיון מועמדים חדשים למשרה שהתפנתה, היא סוגיית האמינות. באופן הגיוני לגמרי, כל מעסיק ירצה לוודא מראש כי המועמד שלפניו הוא אדם ישר, נקי כפיים, כזה שאין לו עבר פלילי או בעייתי מסוג כלשהו. נוסף על כך, ישנם אף מעסיקים המעוניינים, במסגרת סינון המועמדים, לשלול את האפשרות לכל שהמועמד אינו, באמת ובתמים, מעוניין בתפקיד המוצע לו, אלא שהוא נמצא שם כדי לבצע ריגול עסקי או תעשייתי מצד המתחרים. על מנת לקבלת מענה לחששות אלו, ישנם לא מעט מעסיקים המבקשים מהמועמדים, כחלק מתהליכי האבחון והערכה, לעבור בדיקת פוליגרף.
נוסף על כך, יתכנו מצבים שבהם אנשים העובדים במקום עבודה מסוים יידרשו לעבור בדיקה מסוג זה בעת היותם מועסקים, וזאת במקרים בהם קיים חשש לביצוע עבירה או להפרת אמונים על ידי עובד אחד או יותר. באמצעות בדיקת פוליגרף, ניתנת לחוקרים (ולמעסיק) האפשרות לבדוק נסיבותיו האמיתיות של אירוע מסוים, באמצעות אימות או הזמת טענותיו של העובד הנוגעות לטענות העובדתיות.
האם ניתן לדרוש מעובדים לעבור בדיקת פוליגרף?
סוגיית בדיקות הפוליגרף עדיין לא הוסדרה בישראל בחקיקה, כך שהלכות שקיימות לגביה מקורן בפסיקות של בתי הדין לעבודה, שגם הם, בדומה לחוק, נמנעו משלילה או התרה באופן גורף בדיקות פוליגרף לעובדים. אולם, ככלל, ניתן לקבוע, על פי הפסיקה הקיימת, כי בדיקת פוליגרף חייבת להתבצע בהסכמתו המלאה של העובד (רצוי – הסכמה המתועדת בכתב), וללא לחץ או כפייה מכל סוג שהוא.
כתיבת תגובה