דיני המשפחה בישראל שונים באופן מהותי מענפי המשפט האחרים בישראל, הן בשל מקורות הדין המזינים אותם, והן בשל ערכאות השיפוט, אשר, בישראל, נקבעות על פי השתייכותם הדתית של הצדדים המתדיינים. אולם, במקביל לערכאות השיפוט הדתיות, פועלים בתי דין למשפחה, שהם בעלי הסמכות השיפוטית המקבילה לזו של בתי הדין הדתיים, לפחות לחלק מענייני דיני המשפחה. בעוד הדין הדתי עוסק בנישואין, גירושין, מזונות ילדים וכד', חלוקת הרכוש בין בני זוג שהתגרשו, למשל, יכולה להיות נידונה בבית משפט שאינו בית דין רבני, בשל הסתמכותה על החקיקה האזרחית
בית דין רבני – מה הן סמכויותיו?
תפקידם של בתי דין רבניים, כערכאה ייחודית המהווה חלק בלתי נפרד ממערכת המשפט בישראל, הוא לדון בסכסוכים המתגלים בתוך משפחה. פסיקתו של בית דין רבני נסמכת על הדין העברי, ובית הדין הרבני הוא בעל הסמכות לעסוק בדיני האישות, ענייני הדת וסוגיות הנוגעות לנישואין ולגירושין בין יהודים. "מעל" לבית הדין הרבני, נמצאת מועצת הרבנות הראשית, האחראית לתפקודם של בתי הדין הרבניים האזוריים, כשבראשה של מערכת משפט ייחודית זו נמצא בית הדין הרבני הגדול שבירושלים, המשמש ככתובת לערעורים של מתדיינים על החלטותיהם של בתי דין אזוריים.
על פי החוק הישראלי, הרכב בית דין רבני יכלול שלושה דיינים היושבים בדין, בהסכמתם של בני הזוג המופיעים לפניהם. אם כי, במקרים המוגדרים כ"דחופים", יתקיימו אף דיונים בהרכבים חסרים. סמכויות בתי דין רבניים אזוריים, הינן, למעשה, שריד לתקופת השלטון העות'מאני בארץ, שקבע כי בידי כל עדה הסמכות לדון את החברים בה, על בסיס דין דתי שחל עליהם. משכך, פועלים בישראל בתי דין דתיים נוספים, המקבילים לבתי הדין הרבניים, והם השופטים את בני העדות האחרות (למשל, בית הדין השרעי עבור מוסלמים).
בידי בתי הדין הרבניים נתונה הסמכות להתדיין בנושאי הנישואים והגירושים בין בני הזוג היהודים. בנוסף, נתונה בידיהם הסמכות המקבילה לזו של בתי המשפט לענייני המשפחה לנהל דיונים בנושאים הנלווים לתביעות הגירושים, כענייני הרכוש, נושא המשמורת וזמני השהות, מזונות וכן הלאה.
יחד עם זאת, סמכותו של בית דין רבני לדון בעניינים כאלה תקפה, רק במקרים בהם לא הוגשה תביעה מקבילה קודם לכך (באמצעות בן הזוג השני) לבית משפט לענייני המשפחה (תופעה זו ידועה בשם מרוץ הסמכויות).
ההבדל בין בתי משפט לענייני משפחה לבין בית דין רבני
ההתנהלות בבית דין רבני שונה למדי מזו שבבית משפט לענייני משפחה. בדין יושבים דיינים (הרכב של שלושה, כפי שצוין), הרוח בה מתנהלים הדברים היא שונה ומבוססת על הדין העברי, כך שגם כאן, חשוב לדעת לקראת מה אתם הולכים, וכמובן, להיות מלווה בעורך דין שזה הוא תחום התמחותו הספציפי. בתי הדין הרבני, בניגוד לבית המשפט לענייני המשפחה שפסיקותיו נעשות על בסיס הלכות-עבר ותפישה חילונית, פוסקים על בסיס הדין העברי. ולכן, טרם הגשת תביעה בבית הדין הרבני, חשוב לבחון היטב ולעומק, עם עורך דין המתמחה בתחום, האם בית הדין הרבני הוא הכתובת המתאימה להגשת התביעה, או, שמא, הגשת תביעה בבית המשפט לענייני משפחה מתאימה יותר לנתוניכם הפרטניים.
גם (ובעיקר!) בהליכים המתנהלים בבית דין רבני, חשוב להיות מלווה בעורך דין המתמחה בתחום. הדין העברי עתיק היומין לא תמיד עולה בקנה אחד עם ה"היגיון" המודרני בן זמננו, ולכן, חשוב להיות מוכנים לכך!
כתיבת תגובה