התנגדות לצוואה תביעת התנגדות לצוואה הינה תביעה המתייחסת למניעת מתן תוקף לצוואה. צוואה משקפת את החלטתו של אדם באשר לשאלה כיצד יחלק רכושו ומי יהיו יורשיו. מתי מתעורר הצורך בהגשת התנגדות לצוואה? הצורך עולה במקרים בהם קיים חשש כי הצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של המנוח. דוגמה לכך יכולה להיות, אם אדם ציווה […]
תביעת התנגדות לצוואה הינה תביעה המתייחסת למניעת מתן תוקף לצוואה.
צוואה משקפת את החלטתו של אדם באשר לשאלה כיצד יחלק רכושו ומי יהיו יורשיו.
מתי מתעורר הצורך בהגשת התנגדות לצוואה? הצורך עולה במקרים בהם קיים חשש כי הצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של המנוח.
דוגמה לכך יכולה להיות, אם אדם ציווה את רכושו ליורש אחד בלבד תוך הדרת שאר היורשים ע"פ דין, או אם ידוע שמצבו הבריאותי של המנוח במועד עריכת הצוואה היה ירוד ולא אפשר לו להבין את משמעות הפעולה. מקרה נוסף הוא כמתעורר חשד בקרב הקרובים לנפטר שאחד היורשים עשה מניפולציות והשפיע שלא כדין על המנוח בהטיית הצוואה לטובתו.
הליך ההתנגדות לצוואה לא בהכרח פשוט, הטוען מתבקש להוכיח שהצוואה לא משקפת את רצון הנפטר האמיתי, שהצוואה זויפה או שנערכה ללא כשרות משפטית.
במסגרת התנגדות לירושה המתנגד צריך להצביע שנפל פגם בצוואה בדמות השפעה בלתי הוגנת שמגובה בראיות. בית המשפט בוחן את הנסיבות החיצוניות המשפיעות בצורה לגיטימית על רצון המצווה, ומנגד בוחן האם נעשתה השפעה בלתי הוגנת.
בפסיקה נקבעו מספר מבחנים שבאמצעותם תיבדק סוגיית ההשפעה בלתי הוגנת והאם נעשתה.
המבחנים:
מבחן התלות והסיוע בוחן האם במועד עריכת הצוואה, המנוח הזדקק לסיוע ולא היה עצמאי. במסגרת מבחן זה נבדק סוג הקשר שהיה בין המצווה לבין היורש. אם היורש ליווה וסייע למנוח בעקבות מגבלותיו – בית המשפט ייטה לקבוע שהמנוח היה תלוי ביורש. לאחר מכן יבחן בית המשפט האם היורש היה הדמות היחידה שסייע למנוח או שמא היו אנשים נוספים שסייעו לו.
מבחן התלות והעצמאות בוחן האם במועד עריכת הצוואה המנוח היה עצמאי מבחינת כשרותו השכלית והגופנית ובאיזו מידה. אם המסקנה תהיה שמדובר במנוח שהתנהל עצמאית, יישלל עניין התלות של המנוח ביורש.
מבחן קשרי המצווה בודק האם במועד עריכת הצוואה המנוח היה בקשר עם אנשים או שהיה מנותק מסביבה חברתית. במידה ויוכח שהמנוח היה בקשר רק עם היורש, תגבר ההנחה שהמנוח הושפע מהיורש.
נסיבות עריכת הצוואה במסגרת מבחן זה, בית המשפט בודק האם היורש היה נוכח בעת עריכת הצוואה. ככל שכן – הרי שקביעה זו יכולה לחזק את הקביעה לפיה היורש השפיע בצורה בלתי הוגנת על רצון המנוח.
אי כשרות לצוות: עורך הצוואה מחויב להיות כשיר לכך מבחינה משפטית. אם תמצאנה ראיות לאי כשרות משפטית, אם יוכח שעובדה זו הייתה ידועה ונוצלה בידי היורש, במצב זה, בית המשפט עשוי לבטל את הצוואה.
לסיום,
כשרות המצווה נבחנת במספר מישורים: האם המצווה הבין שהוא עורך ירושה, האם הבין למי היא נמסרת, האם הבין את גודל הרכוש הנמסר, האם הבין את מי הוא מדיר. והיה והוכח שבעת עריכת הצוואה המנוח היה מודע לסוגיות הללו הרי שסביר להניח שתידחה ההתנגדות לירושה.
כתיבת תגובה