חומרים ומסמכים משפטיים הינם, מטבע הדברים, חומרים רגישים. אין המדובר כאן בהזמנה לחתונה או במכתב רומנטי, אלא בחומרים מסווגים, שלעיתים, חשיבותם עלולה להיות קריטית, ולכן, הם חייבים להגיע אל יעדם בשלום. במאמר זה נסקור את כל מה שצריך לדעת על השגת טופס אישור מסירה משפטית.
אולם, מעבר לחשיבות ההגעה בשלום ליעד, אשר מתלווה (כך, לפחות, אנחנו מאמינים) למשלוח כל דבר דואר, להגעתם של מסמכים משפטיים בשלום ליעדם יש גם אספקט אחר, משמעותי בהרבה, הנוגעת לתקינות התנהלותם של הליכים משפטיים מסוימים. לכן, מסמכים משפטיים מסוימים אינם יכולים להישלח דרך הדואר (או, לחילופין, דרך שליח מיוחד), אלא מחייבים מסירות משפטיות.
מסירות משפטיות הן הליכי מסירה פורמאליים, שמטרתם להעביר לנמען (או למי שמוסמך מטעמו) מסמכים מסוגים מסוימים, כדוגמת זימון למתן עדות, פסק דין, דרישת תשלום, מכתבי התרעה טרם נקיטת הליכים משפטיים ועוד.
במעמד ביצוען של מסירות משפטיות, על מוסרי המסמכים למלא את פרטי המסירה בטופס "אישור המסירה", הכולל פרטים מדויקים בנוגע לביצוע המסירה עצמה. טופס זה אף אמור לכלול את חתימת מקבל המסמך, וזאת, במקרים שבהם מוכן המקבל לעשות כן. מאחר והמדובר בפעולה שיש לה משקל וחשיבות לתקינותם של הליכים משפטיים, לרוב, בנוסף למילוי טופס המאשר את המסירה, יתבקש המבצע אותה לחתום על גבי תצהיר שייחתם על ידי עו"ד לצורך אישור מהימנותו.
בתסריט הטוב ביותר, טפסי אישור המסירות יכללו את חתימת הנמען (או המקבל בפועל של המסמכים). יחד עם זאת, ברור לגמרי, כי קיימים לא מעט מקרים שבהם הנמען מחליט שהוא מסרב לקבל את המסירה או לעגן זאת בחתימתו על טופס אישור המסירה. על אף, שלכאורה, מדובר בפגיעה בתקינות ההליך המשפטי, במקרים כאלו, אישור המסירה ייחשב, מהאספקט המשפטי, לקביל, וזאת בתנאי שהמוסרים השכילו לתעד את פרטי המסירות בזמן אמת.
אם כן, נשוב ונדגיש, כי בעת ביצוע מסירות משפטיות, חשוב, בזמן אמת, לתעד את כל פרטיהן של המסירות (כולל זהותו של האדם שלידיו, בפועל, נמסרו המסמכים), על מנת להיות מסוגלים לספק בהמשך את הפרטים הרלוונטיים, במקרים שבהם הנמען מחליט לנקוט בקו ההגנה של הכחשת עצם קבלתו של המסמך.
מאחר ועצם מהותן של המסירות המשפטיות נעוץ במסירתם האישית והישירה של המסמכים הספציפיים לידיהם של הנמענים ("מסירות משפטיות מלאות"), מסירה ישירות לידי הנמען היא המטרה האולטימטיבית לביצוע. אולם, בשל נסיבות שונות, לא תמיד ניתן לבצע את המסירה בשלמותה בהצלחה. במצבים כאלו, אחרי 3 מקרים בהם המסירה האישית כשלה, ניתן להדביק את המסמך הנמסר על דלתו של הנמען, כשפעולה כזו, מוגדרת כ"מסירה כדין". ראוי לציין, כי רוב המסירות המבוצעות מוגדרות כ"מאושרות", גם כשהן מסירות כדין, חוץ ממסמכים ספציפיים (למשל, פקודות מאסר) שאינם מאפשרים מסירות כדין, אלא רק מסירות משפטיות מלאות.
ככלל, ניתן לומר, כי על פי החוק בישראל, מסירות משפטיות המוגדרות כ"רגילות" יכולות להיות מבוצעות בפני כל אדם שגילו עולה על 18 שנים, וזאת, מכיוון שאין דרישות ספציפיות (פרט ליכולות פיזיות ומנטאליות לבצע את המסירה, למלא את טופס האישור ולחתום על התצהיר הנלווה) המגבילות אנשים לעסוק בכך. אולם, סוגי מסירות יוצאי דופן (לדוגמה, הודעת פינוי עקב הליכי הוצל"פ) עשויים לדרוש מהמבצע אותם רישיון, ולכן, חשוב לבצע את המסירות באמצעות גוף מהימן, שדואג לא רק שהמסירות תתבצענה בהצלחה, אלא גם שהן תהיינה חוקיות וקבילות מהאספקט המשפטי שלהן.
כתיבת תגובה