מאבקי ירושה

ירושה היא כל הכספים, נכסי מקרקעין, נכסי מיטלטלין, אגרות חוב, מניות, כלי רכב ועוד זכויות ונכסים שהאדם רוכש במהלך חייו אשר מועברים ליורשיו לאחר לכתו לעולם הבא. 

ישנם מקרים בהם מצליחים היורשים לטפל בעניין זה בקלות יחסית וללא מחלוקות, אך ישנם לא מעט מקרים שעל רקע פטירתו של המנוח עולות מחלוקות ונוצרים סכסוכים, באשר לעיזבונו. 

למרבה הצער מחלוקות על ירושה אינן נדירות כלל והן עולות בקרב המשפחה הגרעינית לבין עצמם ולכן נושאות אופי יצרי במיוחד.

בבתי המשפט לענייני משפחה מתנהלים מאבקי ירושה רבים ומורכבים מצד היורשים אשר יכולים להגיע למלחמה של ממש.

חוק הירושה מגדיר את סדר היורשים ,במקרים של היעדר צוואה. היורשים יכולים להיות קרובי משפחתו של הנפטר, אך אם אין לנפטר יורשים, מי שיטפל בעיזבונו הוא האפוטרופוס הכללי מטעם משרד המשפטים.

אם המנוח הותיר אחריו צוואה, חלוקת העיזבון תעשה בהתאם לצוואה.(היורשים הם בני משפחה, אנשים גופים או ישויות משפטיות המופיעים בצוואה) 

מי יכול לרשת? 

• קרובי המשפחה של הנפטר – בני זוג (הקרוב היחידי שאינו קרוב בקשר דם), הורים, ילדים, או קרובי משפחה אחרים, על פי סדר הירושה.
• תינוק שטרם נולד נחשב לקרובו של נפטר, אם מועד לידתו חל בתוך 300 יום מיום הפטירה.
• כאמור, נפטר ללא יורשים וללא כתובת להעביר את העיזבון, הטיפול בעיזבונו עובר לידי האפוטרופוס הכללי של המדינה במשרד המשפטים.

חופש הציווי

משמעותו של חופש הציווי היא החופש של אדם לצוות את ירושתו כרצונו. הוא יכול להעדיף יורש אחד על פני האחר, הוא אף יכול לנשל את כל משפחתו מהירושה או אף לצוות ל את כל רכושו לארגון או לגוף הפועל למען מטרה מסוימת כמו: (פתחון לב, האגודה למלחמה בסרטן, תנו לחיות לחיות ועוד). 

מדוע נגרמים מאבקי ירושה?

ישנם מקרים בהם נפסלות צוואות מסיבות כאלה ואחרות, למשל, יכולה לעלות טענה שהצוואה אינה משקפת את רצונו האמיתי של הנפטר שכן הופעל עליו לחץ או שהצוואה נכתבה תוך הפעלת איומים. 

כאשר מדובר בפרק ב' של בני הזוג מתעוררות מחלוקות רבות, למשל: כשאחד מבני הזוג נפטר, יכול להיווצר מתח בין בן-הזוג שנשאר בין החיים, ובין היורשים האחרים של המנוח.

מתחים שעלולים לעלות הם למשל שיורשיו האחרים של המנוח מבקשים, לעיתים, להוציא את האישה השנייה מהדירה בכדי למכור את הנכס, והיא מצידה מעוניינת להישאר בביתה.

לסיום, צוואה הינה ברת תיקון ושינוי. כל אדם יכול לעשות בצוואתו כרצונו – להוסיף עליה, לגרוע ממנה ואף לבטלה. כדי למנוע אי הבנות ומאבקי ירושה, מקובל לרשום בנוסח אחרון של צוואה, כי הוא מבטל צוואה קודמת.