חוקר פרטי – יו"ר לשכת החוקרים הפרטיים

חוקר פרטי, אסף ויצמן, חוקר פרטי, בעלים של משרד חקירות ויו"ר לשכת החוקרים הפרטיים בישראל

"חוקר פרטי" – מי שעוסק בהשגת ידיעות על הזולת או באיסופן, לצרכי אחרים ודרך שירות לכל." מטרתו של החוקר הפרטי, באופן הפשוט ביותר היא לחשוף את האמת, ובאמצעות הוכחות וראיות, לשקף אותה עבור לקוחו.

על פי תפישתנו, החוקר הפרטי הוא חלק בלתי נפרד מההגנה על שלטון החוק, על הסדר והקופה הציבורית, וכן על זכויות הפרט ועבודתו, כיד ימין למערכת אכיפת החוק.

תרומתם הרבה של החוקרים הפרטיים היא, בין היתר באיסוף מידע, חשיפת נתוני אמת וחשיפת אירועי שחיתות, הונאות, מעילות, גילוי האזנות סתר ומניעתן, בדיקות מהימנות עובדים, איתור אנשים ו/או רכוש, חשיפת האמת בנוגע לנכסים ומשאבים של אנשים וחברות, ועוד.

בחלק מהמקרים משרדי חקירות פרטיים מועסקים עבור גופים ממלכתיים (כגון; משטרת ישראל, פרקליטות המדינה הפלילית והאזרחית – כאחת, צה"ל, מוסד לביטוח לאומי ומשרדי הממשלה השונים), כאשר הם נדרשים בחקירתם להשלמת מידע או ביצוע החקירה במלואה.

בחלקם האחר של המקרים, משרדי חקירות מועסקים על ידי לקוחות פרטיים אינדיבידואליים או ע"י חברות עסקיות. במקרה זה, לרוב, הלקוחות מבקשים ביצוע חקירות ואיסוף מידע, על מנת להתמודד בהצלחה בניהול סכסוכים משפטיים (בתחום האישי או בתחום העסקי), או כדי להגן על נכסים ומידע חיוני עבורם, ובכך לסייע בשמירה על האינטרסים שלהם.

לרוב, הציבור אינו נחשף בתקשורת אודות מעורבות משרדי החקירות, ואינו נחשף להישגי החוקרים הפרטיים בפיצוח חקירות מטעם גופים ממלכתיים, ובחשיפת פשעים (מעילות, הונאות, גרימת נזק לרכוש או למוניטין) שמבוצעים במגזר העסקי והפלילי.

תוצרי עבודתו של החוקר הפרטי, מוכוונים ומוגשים, לרוב, לבית המשפט – כחלק מניהול הליכים משפטיים כאלה ואחרים – ועבודות רבות אחרות מוזמנות, גם הן, כחלק מרצונם של הלקוחות לקחת החלטה מושכלת, מבוססת עובדות, בניהול עסקיהם ו\או חייהם הפרטיים.

מכאן אנו מבינים, כי עבודתו של החוקר הפרטי נוגעת ומשפיעה בכל תחומי החיים ועל החלטות הרות גורל. ההבנה הזו עמדה בפני המחוקק בעבר, בבואו להכניס את מקצוע החוקר הפרטי תחת "רישוי המקצועות", המוכר כשיטת הרגולציה, שלפיה, על מנת לעסוק במקצוע מסוים, יש חובה להחזיק ברישיון, ועל מנת לקבל רישיון, יש לעמוד בדרישות הקבועות בחוק המיועד למקצוע זה. מטבע הדברים, עצם הרישוי, בוודאות, משפיע על טיב השירותים, על היעילות, על הגישה והמקצועיות של נותני השירות, ויתרה מכך, היות המקצוע תחת רישוי, מעיד על הכשרה מקצועית ומיומנות.

במדינת ישראל פועלים כ-1,750 חוקרים פרטיים רשויים, מתוכם כ-550 בעלי רישיון לניהול משרד חקירות וכ- 45 תאגידי חקירות. על מנת להיכנס לענף החקירות, יש לעמוד בתנאי סף המפורטים בחוק, לרבות ריצוי שלוש שנות התאמנות (סטאז'), תחת משרד חקירות ובחינה מקיפה של משרד המשפטים. בתום שלוש השנים, ניתן להגיש בקשה לקבלת רישיון חוקר פרטי. החוקרים הפרטיים הרשויים בארץ רשאים, על פי החוק, להעניק שירותים למשרדי חקירות בלבד, וזאת למשך 5 שנים נוספות, טרם האפשרות להגשת בקשה לקבלת רישיון משרד לניהול חקירות. משמעות הדבר, כי רק לאחר 8 שנים ועמידה בכל תנאי החוק, רשאי אדם לקבל רישיון לניהול משרד חקירות וקבלת לקוחות באופן עצמאי.

חוקר פרטי פועל תחת מגבלות ואיסורים רבים, כפי שניתן ללמוד מחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, כאשר הבולטים בהם: כשרות לניהול משרד, איסור התעסקות, חובת נאמנות, שמירת אחריות, אחריות בנזיקין, הגנת הפרטיות, האזנות סתר ועוד. נוסף על כך, חוקרים פרטיים כפופים לתקנות האתיקה והקוד האתי, וכן לוועדת המשמעת ולוועדת הרישוי  במשרד המשפטים, תחת המחלקה לרישוי חוקרים.

מהות מקצועו של החוקר הפרטי, הינה פגיעה בפרטיות, אך פגיעה זו לעולם תימדד כנגד ולעומת הצורך של הוצאת האמת והצדק לאור, ולכן קבע בית המשפט, כי גם אם הופר סעיף 2 (3) לחוק הגנת הפרטיות, יש לבחון אם התקיימו ההגנות שבסעיף 18 (2)(ב) ו(ד) .לדעת בית המשפט, בסעיפים אלה מביע המחוקק דעתו, כי בשעה שהפגיעה בפרטיות היא חלק ממקצועו של האדם, מעיסוקו, ובמהלך העיסוק, תעמוד לו הגנה (ובתנאי שהפגיעה נעשתה בתום לב).

החוק מכיר במפורש במקצועו של החוקר הפרטי כמשלח יד לגיטימי, וסעיף 18 מעניק לו הגנות, אף אם החוקר פגע בפרטיות הזולת. יש להניח שהגנה זו באה לאזן בין אינטרס ההגנה על צנעת הפרט לבין האינטרס הלגיטימי הקיים, אף אם לעיתים ניחנת בהשגת ידיעות על אותו פרט.

עצם קיומו של אינטרס לגיטימי שהוגדר ככזה, להשיג ידיעה זו או אחרת – המחוקק לא נתן רשות לכל אדם לפעול כחוקר פרטי, בלא אפשרות פיקוח והסדרת כללים. לפיכך, העניק מרחב תמרון גדול יותר לחוקרים הפרטיים לפגוע בפרטיות, טעון הרישוי, והמוגבל בכללים של אתיקה מקצועית, לעומת עוד אדם אקראי.

באם גמלה בליבכם החלטה על פנייה לחוקר פרטי, יש לפנות לכזה שהוא בעל רישיון לניהול משרד חקירות, בלבד. כך תבטיחו שתקבלו את אנשי המקצוע הטובים וההגונים ביותר. ויתרה מכך, כל ההליך אותו תעברו יוכל לעמוד במבחן בית המשפט, וכספכם לא ירד לטמיון.

ניסיונם של חוקרים פרטיים הגה משפט הטוען, כי "אין הזדמנות שנייה לחקירה ראשונה", על כן ההמלצה.

בהצלחה לכולם!

כותב המאמר  – אסף ויצמן,

יו"ר לשכת החוקרים הפרטיים בישראל

בעלים של משרד החקירות "יושרה"