חטיפת ילדים

הוצאת הקטינים מהמדינה הינה תחת הסכמת ההורה השני, אשר על פי רוב מסכים להוצאתם לתקופה מוגבלת, הבעיה מתחילה כשההורה מחליט לא להחזיר את הילד, ובכך מפר את זכויות משמורת\ראיה.

כאשר ילד נחטף ולא הוחזר בניגוד להסכמתו של אחד ההורים, מומלץ להשתמש בשירותיו של חוקר פרטי מקצועי אשר יעבוד במקביל עם עורך דין לדיני משפחה המתמחה בייצוג וליווי משפטי 

במאמר זה ריכזנו עבורכם מספר מקרים שכיחים של חטיפת ילדים:

• כאשר ישראלי עובר לגור עם בת הזוג במדינה אחרת. בין הצדדים מתעוררות מחלוקות וסכסוכים ואחד מהם מחליט ליטול הילדים ולשוב ארצה .
• כאשר אחד מבני הזוג ישראלי ובן הזוג השני תושב מדינה אחרת, הם  מגדלים את הילדים בישראל ואז אחד הצדדים לוקח החלטה עצמאית ונוטל הילדים ללא הסכמה או במרמה למדינה אחרת.
• מצב בו בני הזוג חיים ומגדלים את ילדיהם בישראל ואז אחד הצדדים מחליט לקחת את הילדים למדינה אחרת.
• גם במקרה של יציאה לשליחות לתקופה קצובה במדינה אחרת, אם בתום התקופה מתוכננת לחזרה לישראל אחד הצדדים מסרב, מדובר בחטיפת ילדים.

אמנת האג:

בשנת 1991 נחקק במדינת ישראל חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), תשנ"א – 1991 

על אמנה זו חתומות מדינות רבות והיא נועדה להבטיח את חזרתם המיידית של ילדים, אשר הורחקו שלא כדין ממדינה בה התגוררו באופן קבוע.

המדינות אשר חתמו על אמנה זו מחויבות לעזור ולשתף פעולה באופן הדדי. אצלנו בישראל הרשות המרכזית הפועלת בתחום זה הנה המחלקה הבינלאומית של משרד המשפטים.

במדינה שאינה חתומה על האמנת האג- ההורה עצמו אמור לפתוח בהליכים משפטיים ועלול להיכנס להליך ארוך ומסובך.

זה מקרה קלאסי לבקשה לצו "הביאס קורפוס  ".מדובר בצו בית משפט המורה על שחרור מכליאה בלתי חוקית. בית המשפט נותן "עזרה ראשונה" ומהירה ודן רק בעניין של אם המדובר בחטיפה או לאו וזאת על מנת לא לעכב את השבת הקטין.

בית המשפט אינו מכריע בסוגיית משמורת הקטין, במדינה החתומה על אמנת האג,  תפקידו הוא לברר אם אכן בוצעה חטיפה. עניין המשמורת ידון במדינה בה מרכז חיי הקטין.

האמנה קובעת שרק במקרים חריגים מאוד, על אף שמדובר בחטיפת ילדים, הקטין לא יחזור למדינה ממנה נחטף:

מקרים בהם הילד ייחשף לנזק פיסי, או פסיכולוגי.

מצב קיצון כמו אזור של מלחמה, אזור מוכה רעב או מחלות.

או מצב אחר בו חלפה שנה לפחות והילד השתלב בסביבה החדשה אשר הפכה למרכז חייו. (ביה"ס, תנועת נוער, חוגים ועוד)

איך מונעים חטיפת ילדים?

א.    צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד קטינים.

ב.   לציין סעיף מפורש האוסר על הוצאת הקטינים מן הארץ, ו/או הוצאתם רק למדינות החתומות על אמנת האג.

ג.   ביטחונות- דרישה לביטחונות כגון התחייבות אישית לפיצוי כספי, ערבויות אישיות, שיעבוד נכס או הפקדת ערבות בנקאית.

ד.   אמצעים נוספים כמו שומרים, התערבות משטרתית – יהיו תקפים אם כבר היה תקדים של חטיפה בעבר.

לסיום, ראוי לציין כי חטיפת ילדים הנה בגדר מעשה פלילי ובמקביל לפתיחת הליכים אזרחים יש להגיש תלונה גם במשטרה.

עורך דין חטיפת ילדים

עם כל הצער שבדבר, חטיפת ילדים אינה דבר חריג במחוזותינו ואינה קורית סתם כך ביום בהיר אחד.

הליך גירושין הינו הליך המעורר אמוציות רבות אצל בני הזוג. במקרים מסוימים, כאשר מעורבים בו ילדים משותפים הוא עלול להסתיים בתחושת קיפוח של אחד מהם, ואז מתעוררת תגובה בלתי נשלטת ע"י אחד הצדדים, אשר עלולה להעמיד את טובת הילד בסכנה ולפגוע בזכויות ההורות והמשמורת של ההורה האחר, זהו מקרה קלאסי של חטיפת ילדים.

הפרת זכויות משמורת והחזקת ילדים מתרחשת באחד מהמקרים הבאים:

• הורה שילדו נחטף מחו"ל לישראל.
• הורה שילדו נחטף מישראל לחו"ל.
• הורה שהילדים אינם במשמורתו , ושבן זוגו או זוגתו מונע או מונעת ממנו לבקר את ילדיו.

מהי "חטיפת ילדים" על פי החוק?

העברת הילד למדינה אחרת או אי החזרתו למקום מגוריו הקבוע, ללא קבלת הסכמה מההורה האחר, או ללא אישור חוקי מבית המשפט זו חטיפה לכל דבר ועניין, יש כאן נזק לילד עצמו וגם נזק להורה האחר.

לאור הפיכתו של העולם לכפר גלובלי ולאור קלות הניידות ממדינה למדינה, תחום "חטיפת ילדים" הולך ומתפתח בשנים האחרונות. אם נקלעתם חלילה לסיטואציה כזאת עליכם לפעול מיידית ולדווח על כך למשטרה- אך אל תסתפקו רק בפניה למשטרה.

אם הילד נחטף ע"י הורה למדינה זרה, החוק קובע כי יש לפנות לבית משפט לענייני משפחה. חשוב לציין, כי על פי אמנת האג עליה נרחיב בהמשך, בית המשפט במדינה אליה נחטף הילד מחויב לספק עזרה ראשונית בלבד, מעבר לכך כל הנושאים האחרים הקשורים בילד לא ידונו במדינה האחרת. בית המשפט לענייניי משפחה רשאי לקבל את תגובת הצד השני ואם הוא מצא כי אכן הילד הורחק או נלקח שלא כדין, אזי הוא יוציא צו המורה להחזיר את הילד ארצה.

אם חלפה שנה מאז שהילד נחטף וההורה לא הגיש בקשה להחזרתו, לא בהכרח יינתן צו להחזרת הילד מהסיבה שייתכן שהילד כבר השתלב בסביבתו החדשה ויש להימנע מלפגוע בו.

אמנת האג נחתמה בשנת 1980 והפכה לאמנת חוק מחייבת במדינת ישראל משנת 1991.

מטרתה ליצור מערכת חוקים בינלאומית, שתטפל בסיטואציות של חטיפת ילדים, בהן הורים עוזבים את המדינה עם ילדיהם, בניגוד לידיעתו או הסכמתו של ההורה השני.

מטרותיה של האמנה הינן:

• לדאוג לחזרתם של ילדים, אשר הורחקו בניגוד לדין או בניגוד לרצונם, ממדינת האם שלהם.
• הבטחה לשמירה וקיום של זכות המשמורת, בהתאם לחוק וכפי שנפסק במדינת האם.
• האמנה מחייבת את המדינות החתומות עליה להעביר מידע זו לזו לגבי החזרת ילדים או הימצאותם של ילדים בשטחן, לספק סיוע משפטי להורים, לנקוט בהליכים משפטיים בעת הצורך ועוד.

לסיום, החוק קובע, כי "חטיפה" היא הרחקה בניגוד לתנאי המשמורת אשר נקבעו בבית המשפט להורה אחר או לצד אחר אשר נעשתה שלא כדין.

כמו כן, קיים הבדל בין "חטיפה", כמשמעותה בחוק, לבין הפרה "קלה" של הסכם משמורת. לדוגמה, איחור של כמה שעות בהחזרת ילדים לאחר בילוי, ע"י הורה אחד להורה המשמורן, לא ייחשב בתור "חטיפה" .

המונח "חטיפה" יבחן לגופו של עניין ובסבירות מתבקשת.