חנינה מהנשיא

נושא קבלת חנינה מהנשיא מוסדר בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה (להלן: החוק). לפי החוק, לנשיא המדינה נתונה סמכות להקל בעונשי מאסר, בפסילת רישיון נהיגה ובקנסות אשר הוטלו על ידי בית המשפט. סמכויות נשיא המדינה למתן חנינה מתחלקות לשתי קטגוריות מרכזיות: הסמכות להקל בעונשם של עבריינים והסמכות למחוק את רישומם הפלילי בדיעבד. תהליך עבודת מחלקת […]

נושא קבלת חנינה מהנשיא מוסדר בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה (להלן: החוק). לפי החוק, לנשיא המדינה נתונה סמכות להקל בעונשי מאסר, בפסילת רישיון נהיגה ובקנסות אשר הוטלו על ידי בית המשפט. סמכויות נשיא המדינה למתן חנינה מתחלקות לשתי קטגוריות מרכזיות: הסמכות להקל בעונשם של עבריינים והסמכות למחוק את רישומם הפלילי בדיעבד.

תהליך עבודת מחלקת החנינות במשרד המשפטים

  • עם קבלתה של בקשת החנינה, נפתח תיק על שם העבריין במחלקת החנינות.
  • בד בבד, תאושר קבלת בקשת החנינה.
  • במידת הצורך, רשאית מחלקת החנינות לדרוש מהמבקש פרטים אישיים נוספים, מידע אודות משפטו וכיוצא באלה.
  • בבקשות שעניינן הקלה בעונש מאסר יוזמן תיק בית המשפט.
  • העתקים של הבקשה יישלחו לכלל הגורמים שטיפלו במבקש (משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, שירות המבחן, לשכות סוציאליות, וכן הלאה), בצירוף בקשה לקבלת חוות דעתם והערותיהם בנוגע לבקשה.
  • בתום שלבים אלה, חוות דעת מפורטת תועבר מטעם הפרקליטות בתוך עשרה ימים.
  • לאחר מכן, יצרף שר המשפטים את חוות דעתו בנדון. במידה והמלצתו תהא חיובית, יצרף לחוות דעתו גם נוסח כתב הקלה בעונש או כתב חנינה.
  • במקרים בהם בית המשפט ימליץ על חנינה, תובא המלצתו לידיעתו של שר המשפטים.
  • בתום ההליך, יחליט הנשיא האם לקבל את הבקשה. הודעות על החלטת נשיא המדינה תועברנה למבקש על ידי לשכת הנשיא.

האם סמכותו של נשיא המדינה מוחלטת?

על פניו, לנשיא המדינה חופש מוחלט בהחלטה את מי לחון. אליבא דפרופסור לסלי סבה, "סמכות הנשיא לחון נידונים היא סמכת ייחודית המיוחדת לרשות המחוננת והיא נועדה להקנות לנשיא, בתחום זה, חופש מלא להחליט כרצונו ולפי מיטב הבנתו; אל לנו לאפשר לרשות אחרת לנגוס בסמכות זו". ואולם, כפי שציינו לעיל, בקשות החנינה מועברות תחילה למחלקת החנינות במשרד המשפטים. הקריטריונים הנוקשים למתן המלצה על חנינה מטעם משרד המשפטים מקטינות למעשה את מרחב התמרון של הנשיא, והופכים את תפקידו לסמלי גרידא.

מהם הרציונלים העומדים מאחורי מוסד החנינה?

מוסד הנשיאות מהווה אחד ממוסדות היסוד של מדינת ישראל, לצד מוסד הביצוע ומוסד החקיקה. לדברי נשיא בית המשפט העליון לשעבר, חיים כהן, "נשיא המדינה עומד מעל לכל הרשויות הללו, הוא מגלם באישיותו את המדינה עצמה". לכן, קבע המחוקק כי מן הראוי שתוענק לנשיא המדינה סמכות חנינה מיוחדת.

לסיכומו של דבר

חוקרים IL – אינדקס עורכי הדין והחוקרים הפרטיים של ישראל, הוא האינדקס היחיד בישראל המציע שילוב מנצח בין עורכי דין מכל התחומים לבין חוקר פרטי. הקמנו את הפורטל במטרה להנגיש לציבור הרחב את הספרות, הפסיקה והחקיקה הרלוונטית בתחום החקירות והמשפט. אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר דרך אתר האינטרנט או בעמוד הפייסבוק, לשלוח הודעת וואטסאפ למספר 0502192058 או לחייג למספר 2436*.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

פוסטים אחרונים שיכולים לעניין אותך
ההבדל בין חוקר מטעם המדינה לחוקר אזרחי בתחום חקירת שריפות
ההבדל בין חוקר מטעם המדינה לחוקר אזרחי בתחום חקירת שריפות רשות...
מהי חקירת יכולת?
מהי חקירת יכולת ? חקירה כלכלית מיועדת להציג תיעוד מפורט ואמין...
עורכת דין לענייני משפחה - ויקטוריה פוגל
עורך דין לענייני משפחה - ויקטוריה פוגל עורכי דין לדיני משפחה...
חטיפת ילדים
הוצאת הקטינים מהמדינה הינה תחת הסכמת ההורה השני, אשר על...
אני שולמן? איך נפגעו ופגעו בעצמם העצמאים בזמן הקורונה
אני שולמן?   בזמן הקורונה בעלי עסקים רבים יצאו לחל"ת ותבעו כספי...
האיום של הבעל הנבגד - חוקר פרטי
את הסיפור הזה, אתם בטוח לא שמעתם... למשרד החקירות שלי הגיעה...
מחיקת רישום פלילי
אף אחד אינו רוצה להיות מורשע בפלילים ואינו מעוניין לשאת...
הטבעת האבודה - סיפור חקירה
  סיפור חקירה המקרה הבא, הוא מקרה שלא שומעים עליו כל יום....
חוקים בדיני עבודה
חוקים בדיני עבודה   דיני עבודה הם החלק במשפט הישראלי המעגן את...
לכל הפוסטים

אודות

חיפוש נוסף באתר

יצירת קשר

הצטרפו לניוזלטר שלנו והישארו מעודכנים!

בניית אתרים בוורדפרס