דף הבית » מגזין » מאמרים בנושא עריכת דין » חנינה מהנשיא
נושא קבלת חנינה מהנשיא מוסדר בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה (להלן: החוק). לפי החוק, לנשיא המדינה נתונה סמכות להקל בעונשי מאסר, בפסילת רישיון נהיגה ובקנסות אשר הוטלו על ידי בית המשפט. סמכויות נשיא המדינה למתן חנינה מתחלקות לשתי קטגוריות מרכזיות: הסמכות להקל בעונשם של עבריינים והסמכות למחוק את רישומם הפלילי בדיעבד. תהליך עבודת מחלקת […]
נושא קבלת חנינה מהנשיא מוסדר בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה (להלן: החוק). לפי החוק, לנשיא המדינה נתונה סמכות להקל בעונשי מאסר, בפסילת רישיון נהיגה ובקנסות אשר הוטלו על ידי בית המשפט. סמכויות נשיא המדינה למתן חנינה מתחלקות לשתי קטגוריות מרכזיות: הסמכות להקל בעונשם של עבריינים והסמכות למחוק את רישומם הפלילי בדיעבד.
על פניו, לנשיא המדינה חופש מוחלט בהחלטה את מי לחון. אליבא דפרופסור לסלי סבה, "סמכות הנשיא לחון נידונים היא סמכת ייחודית המיוחדת לרשות המחוננת והיא נועדה להקנות לנשיא, בתחום זה, חופש מלא להחליט כרצונו ולפי מיטב הבנתו; אל לנו לאפשר לרשות אחרת לנגוס בסמכות זו". ואולם, כפי שציינו לעיל, בקשות החנינה מועברות תחילה למחלקת החנינות במשרד המשפטים. הקריטריונים הנוקשים למתן המלצה על חנינה מטעם משרד המשפטים מקטינות למעשה את מרחב התמרון של הנשיא, והופכים את תפקידו לסמלי גרידא.
מוסד הנשיאות מהווה אחד ממוסדות היסוד של מדינת ישראל, לצד מוסד הביצוע ומוסד החקיקה. לדברי נשיא בית המשפט העליון לשעבר, חיים כהן, "נשיא המדינה עומד מעל לכל הרשויות הללו, הוא מגלם באישיותו את המדינה עצמה". לכן, קבע המחוקק כי מן הראוי שתוענק לנשיא המדינה סמכות חנינה מיוחדת.
חוקרים IL – אינדקס עורכי הדין והחוקרים הפרטיים של ישראל, הוא האינדקס היחיד בישראל המציע שילוב מנצח בין עורכי דין מכל התחומים לבין חוקר פרטי. הקמנו את הפורטל במטרה להנגיש לציבור הרחב את הספרות, הפסיקה והחקיקה הרלוונטית בתחום החקירות והמשפט. אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר דרך אתר האינטרנט או בעמוד הפייסבוק, לשלוח הודעת וואטסאפ למספר 0502192058 או לחייג למספר 2436*.
כתיבת תגובה