
בעידן הדיגיטלי, התחקות אחר עובדים היא כלי חיוני להבטחת תפקודם התקין של עסקים רבים. במאמר זה נסביר היכן עובר הגבול בין התחקות לגיטימית אחר עובדים לבין מעקב אשר פוגע בפרטיותם.
באופן טבעי, חלה התנגשות בין האינטרס של מעסיק לפקח על העסק שלו לבין הזכות לפרטיות של עובדיו. הזכות לפרטיות מעוגנת בסעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
בשל מעמדה החוקתי, נקבע שעל פגיעה בזכות לפרטיות להיעשות לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש. לכן, קבע המחוקק מגבלות לזכות המעסיקים להתחקות אחר עובדיהם, ואסר על שימוש באמצעים הבאים:
כאמור, החוק מתיר למעסיקים להתחקות אחר עובדיהם בדרכים רבות ומגוונות. ואולם, למרבה הצער ישנם מקרים שבהם אמצעים אלה אינם מספיקים.
חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב-1972 מעניק לחוקרים פרטיים מגוון סמכויות מעקב אשר לא ניתנות למעסיקים – ביכולתם של משרדי חקירות לבצע צילומי מעקב ולתעד באופן מלא את פעולותיהם של עובדים גם מחוץ לשעות העבודה שלהם. בנוסף, פרט לסמכויות המעקב הנרחבות, משרדי חקירות פרטיים הם הגוף היחיד פרט למשטרת ישראל ולשב"כ המורשים על פי חוק לנהל חקירות.
במידה ואתם מעוניינים להתחקות אחר עובדיכם גם מחוץ לשעות העבודה, אנו ממליצים לכם בחום שלא להסתבך עם החוק ולפנות למשרד חקירות מקצועי.
חוקרים IL הוא פורטל הכולל מאגר חוקרים פרטיים ועורכי דין מכל ענפי המשפט. כלל החוקרים הפרטיים באינדקס הם חברי לשכת החוקרים הפרטיים ובעלי תעודת חוקר פרטי. ניתן ליצור איתנו קשר דרך האתר, הוואטסאפ והפייסבוק.
כתיבת תגובה