על אף שהחוק מתייחס בחומרה רבה לעבירות גניבה מהמעסיק על ידי עובדים, והחוק אף דוגל בזכותו של המעסיק להגן על רכושו, נכסיו והשקעותיו, מעקב אחרי עובדים עלול לעורר, לא מעט פעמים, דילמות שונות שמקור חלקן הוא בזכות לפרטיותו של כל אדם. והעניין גם הלך והסתבך, מאז כניסתן של טכנולוגיות חדישות לתחום, המאפשרות מעקב אחרי עובדים באמצעות אפליקציות ייעודיות ואיכון מיקום רכבו או מכשיר הטלפון הנייד של העובד. אם כן, האם מותר לבצע מעקב אחרי עובדים? אסור? לא מומלץ?
בראש ובראשונה, כאשר רוצים לבצע מעקב אחר עובדים נדרשת הסכמתו המפורשת והספציפית של העובד לאיסוף נתוני מיקומו. הסכמתו של העובד לאיסוף הנתונים חייבת להיות מוגבלת רק למטרה שלשמו מתבקש איסוף הנתונים. שנית, על המעסיק הרוצה להפעיל איסוף נתוני מיקום לגבש מדיניות בהירה וסדורה, שתוצג בפני עובדיו, טרם תחילת איסוף הנתונים. על המעסיק לנהוג בשקיפות ולהביא לידיעת כלל העובדים את כללי המדיניות הנוגעים למטרות איסוף הנתונים, היקף השימוש בנתונים הנאספים, טווחי הזמן שבהם תפעל מערכת איסוף הנתונים, כמו גם משך שמירתו של המידע שנאסף וזהות הגורמים הרשאים לצפות בנתונים.
בנוסף, יש להימנע מאיסוף הנתונים הנוגעים למיקומו של העובד מחוץ לשעות העבודה המוגדרות, וזאת, בשל חשש כי הדבר עלול להביא לידי איסוף מידע רגיש ואישי רגיש הנוגע לבני משפחתם של העובדים. נוסף על כך, מעסיק אינו זכאי להשתמש במידע הנצבר לכל שימוש שחורג מהמטרה הראשונית לשמה הוא נאסף, כפי שהוגדרה במסגרת המדיניות וכפי שהוצגה לעובדים. מטרות שימוש כוללניות או חסרות זיקה ישירה לאינטרסים לגיטימיים של מקום העבודה, אינן עומדות, לא בדרישות הרשות להגנת הפרטיות ולא באמות המידה להגנת הפרטיות, כפי שהן משתקפות בפסיקה.
בגילוי דעת שפרסמה לפני מספר חודשים הרשות להגנת הפרטיות הודגש כי איסוף נתוני מיקומו של אדם באפליקציות הייעודיות ומעקב אחר עובד באמצעות איכון הטלפון הסלולרי ובמערכות איכון המותקנות ברכב, פוגעים בפרטיותו של העובד באופן משמעותי, על אף גם שהמעקב מתבצע במהלך עבודתו של העובד.
עפ"י עמדת הרשות, לאיסוף נתוני המיקום באופן סיסטמתי אפקט ממשטר, שיוצר אצל העובדים את התחושה כי הם נתונים במעקב תמידי, דבר הפוגע בזכות לפרטיות במקום העבודה, ופותח פתח לתביעה מצד העובד בגין הפרת פרטיות. חשוב מאד גם לדעת, כי התפטרותו של עובד עקב פגיעה בפרטיותו עשויה להיחשב, באם הדבר יגיע לכדי כך, להתפטרות בדין מפוטר (כלומר התפטרות המזכה אותו בפיצויי פיטורין), ועובד אשר פוטר על ידי המעסיק, תוך הפגיעה בפרטיותו, עשוי, אף הוא, להיחשב כזכאי לפיצויים מצד המעסיק.
אם נשוב לנתוני המיקום, בשני פסקי דין שניתנו בשנה האחרונה נקבע בבית המשפט העליון, כי עניין נתוני המיקום זכאים להגנה ייחודית, אם בשל רגישותם ואם בשל פוטנציאל הנזק שהם עלולים להסב לעובד שאחריו מתבצע המעקב, במקרה שהם ייחשפו. משכך, עמדת הרשות להגנת הפרטיות גורסת כי מעסיקים רשאים להשתמש במערכות האוספות את נתוני מיקום של עובדיהם, אך ורק במקרים בהם המדובר באיסוף הנתונים למטרה חיונית למקום העבודה, תוך התחשבות בדרישת המידתיות, לאחר חיפוש חלופות אחרות שאינה כרוכה באיסוף נתוני המיקום, ולאחר שמקום העבודה ווידא עמידה בתנאים ספציפיים ומפורטים ביותר.
מעקב אחרי עובדים עשוי להיות כלי יעיל לאבטחת הארגון שלכם, אולם הוא יהיה כזה, אך ורק אם תעשו בו את השימוש הנכון, כפי שמגדיר אותו החוק הישראלי. גם מעידה שמקורה בחוסר ידע עלולה להגיע לכדי הגשת תביעה מצד עובד, ולכן, חשוב מאד להתייעץ עם איש מקצוע המתמחה בתחום, כבר בשלב שבו אתם חשים בצורך לבצע מעקב מסוג זה!
כתיבת תגובה