רשלנות רפואית בלידה

תביעות העוסקת ברשלנות בלידה הינן מהתביעות הנפוצות ביותר בתחום הרשלנות הרפואית ובסוג התביעות זה נפסקים פיצויים גבוהים במיוחד.
רשלנות בלידה מתחלקת לשני פרקי זמן שונים – רשלנות בתקופת בהריון, ורשלנות במהלך הלידה.
בשני המקרים התביעות בעלות אופי שונה אך שלובות זו בזו.
רשלנות בלידה מתמקדת בהליך הלידה עצמו ובהחלטות הרות הגורל אשר נלקחות על ידי הרופאים במהלכה כגון: ניתוח קיסרי, לידה מכשירנית, לידה תוך מתן זירוז, לידת עכוז ועוד.

מה אומרת סוגיית חוק ההתיישנות במקרים של רשלנות בלידה?

בניגוד לתביעות נזיקין "רגילות", אשר זמן הגשתן אמור להיות תוך שבע שנים ממועד היווצרות העילה, בתביעות בגין רשלנות בלידה תקופת התיישנות ארוכה משמעותית. המחוקק קבע כך היות והתביעה מוגשת בשמו של התינוק/הילד ובגין הנזקים אשר נגרמו לו. משכך, אישיותו המשפטית של הקטין תתגבש רק בהגיעו לבגרות, תקופת ההתיישנות נמנית החל מגיל 18. כלומר, הוא רשאי להגיש תביעה כנגד הרופאים אשר ערכו את לידתו עד גיל 25 (7 שנים מגיל 18).

רשלנות בלידה מזכה בפיצויים גבוהים:
בתי המשפט נוטים לפסוק פיצויים גבוהים בגין רשלנות בלידה היות והתובע נפגע למשך חיים שלמים שלא באשמתו.
במקרים של נכות בדרגות חומרה שונות, זכאי התובע לפיצויים כספיים אשר יכלכלוהו לאורך כל חייו, הסכומים יכולים להגיע למיליוני שקלים.
חשיבות המסמכים הרפואיים
המסמכים הרפואיים מהלידה הם הדרך המרכזית להוכיח רשלנות.
איסוף ושמירה על מסמכים רפואיים במהלך הלידה וטרום הלידה הינם בגדר חובה בעת הגשת התביעה.
עם זאת, העדר אסמכתא רפואית כלשהי אינו מביא בהכרח לדחיית התביעה על הסף.
כל מוסד הרפואי מחויב לשמור את המסמכים הרלבנטיים לגבי לידות, במקרים בהם קיים מחסור ברשומות הרפואיות, הפניה תהיה למוסד הרפואי.

באיזה מקרים בית המשפט יקבע שהייתה רשלנות בלידה ?
סימני מצוקה מוקדמים: אם במהלך הלידה היו סימני מצוקה של העובר, למשל: המוניטור הראה סימנים המעידים על כך שהעובר סובל מחוסר חמצן והצוות הרפואי לא הגיב נכון או הגיב באיחור על אף הסימנים המוקדמים.
ככל שהצוות הרפואי לא הגיב לסימני האזהרה בזמן, בית המשפט יקבע כי הייתה כאן התרשלות.
קשר סיבתי: ההורים יידרשו להוכיח שקיים קשר סיבתי בין רשלנות בלידה לבין שיתוק מוחין של ילדם. כלומר ששיתוק המוחין אכן קרה כתוצאה מהתרשלות ולא נגרם בשל סיבה אחרת. הברור ייעשה תוך התייחסות למדדים רפואיים שונים כגון ציון האפגר של היילוד, בדיקת ph הבודקת את מידת החומציות המטבולית בדם העובר, ועוד.
הוכחת ההתרשלות והקשר הסיבתי מחייבת צירוף חוות דעת של מומחים רפואיים לכתב התביעה.

המקרה הקיצון הוא של מוות של העובר במהלך הלידה שיכול להגרם כתוצאה מהיפרדות שליה מדופן הרחם, לחץ על חבל הטבור דבר הגורם למצוקה עוברית ומגיע עד סכנת מוות.
שוב, במידה שהיו סימני מצוקה של העובר, והצוות הרפואי לא הגיב כראוי, הרי שקיימת עילת תביעה בגין רשלנות.
לסיכום, כל מקרה מצער שבו נולד ילד הסובל משיתוק מוחין או ממום כלשהו מצריך בירור משפטי ובדיקה האם יש עילה לתביעת פיצויים בגין רשלנות בלידה.