
הצורך לגלות את ה"אמת" מטריד אנשים ונשים כבר משחר האנושות, כשלאורך השנים, הומצאו לא מעט שיטות שהיו אמורות להצביע על אמירת דברי השקר. ניתן לומר, כי מקבץ השיטות ה"מפורסם" ביותר לגילוי ה"אמת" משתייך לציד המכשפות בסיילם במאה ה-17, שם, הומצאו לא מעט שיטות (רובן - חסרות כל היגיון) שמטרתן הייתה לגלות אם האישה שהכחישה את היותה מכשפה אכן דוברת אמת או לא. בחלוף השנים, ועם התפתחותה של הקרימינולוגיה כתחום מדעי יותר, נעשו עוד ניסיונות מניסיונות שונים, שהתמקדו בקשר הקיים בין התגובות הפיזיולוגיות של אדם לבין גילוי השקר, כשאת הבסיס לכך, הניחו קרימינולוגים איטלקיים בולטים כדוגמת צ'זאר לומברוסו או ויטוריו בנוסי (אשר בשנת 1914, הצליח למדוד שינוי בנשימה, ובכך, למעשה, הניח את הבסיס המוצק להבדל בין אמירת האמת או השקר)
פוליגרף ושימושיו
הפוליגרף (הקרוי גם מכונת אמת) מבוסס על מערכת חיישנים וגלאי אשר נועדו לתעד את התגובות הבלתי-רצוניות המתרחשות בגוף האדם כאשר הוא משקר. פעולת הפוליגרף מבוססת על ההנחה היסוד, כי כאשר האדם משקר, יחולו בגופו שינויים פיזיולוגיים ממשיים שאינם בשליטתו, כדוגמת עליות בלחץ הדם שלו, שינויים בקצבי הדופק ואף (בשל הנטייה האנושית להזיע, אפילו מעט בעת שאנחנו מתרגשים כשאנחנו משקרים) שינוי המתרחש במוליכותו החשמלית של עורו של האדם.
על אף שבדיקות פוליגרף משמשות, בעיקר, בעת חקירות פליליות, כיום, פעילותו משולבת גם בתחומים אחרים, כאבטחה או מבדקי תעסוקה.
מה קורה בעת בדיקת פוליגרף?
לאחר שהנבדק מחובר לחיישני המכשיר, הוא נשאל שאלות שאותן, באופן כוללני, ניתן לחלק לשלושה סוגים –
שאלות הרלוונטיות לבדיקה
כשאלות רלוונטיות מוגדרות אותן שאלות המקושרות לנושא הבדיקה. למשל, בעת חקירה המתנהלת בשל הדלפתו של חומר חסוי ממקום עבודתו של הנחקר, ישאל החוקר – "האם העברת מידע המוגדר כחסוי לגורמים שאינם מורשים לעיין בו?" וכן הלאה. שאלות אלו חייבות להיות מנוסחות באופן ענייני ומדויק, שכן מטרתן לגלות את האמת.
נחקר פוליגרף אמור לקבל לידיו את השאלות הללו מראש כשהוא אינו מחובר למכשיר הפוליגרף, וזאת על מנת לצמצם ככל שניתן את תגובות הלחץ הטבעיות הקיימות אצל כל אדם (במקרה שלנו, למשל, מעצם החשש משאלה ספציפית שמענה עליה עלול לגרום לו לאבד את מקום העבודה), וזאת, ללא קשר בין אם האדם "אשם" או לא.
שאלות שאינן רלוונטיות
שאלות מסוג זה, הן, לרוב, שאלות שהתשובות עליהן ידועות, ולנחקר אין סיבה לשקר בנוגע אליהן (כגון מקום מגוריו, מספר הילדים שיש לו וכד'). חלק ממטרתן של שאלות אלו הינה חיזוק אמונו של הנבדק בתהליך ובשואלים את השאלות. השאלות שאינן רלוונטיות אינן משוקללות בניתוח תוצאות בדיקת הפוליגרף או בגיבוש המסקנות המבוסס על התוצאות.
שאלות הביקורת
שאלות הביקורת הינן שאלות שמטרתן לעורר בנבדק תחושה של אי נוחות, על אף שהן אינן נוגעות ישירות לנושא הנחקר. לדוגמה, במקרה כזה, ישאל החוקר את האדם הנבדק "האם פעם שיקרת?" או "האם פעם לקחת דבר שהוא אינו שלך?". ברור למדי, שעל רקע ההדגשה של חשיבות אמירת האמת המוחלטת, לא יהיה ולו אדם אחד, שיצליח שלא להיכנס לדילמה של אמירת האמת המוחלטת מול האופן שבו אנחנו תופשים את עצמנו והיינו רוצים שהאחרים יתפשו אותנו.
ישנם מספר גורמים המערערים על מהימנות בדיקות הפוליגרף, כמו גם, על עצם הלגיטימיות שבשימוש בו. ולכן, אם אתם נזקקים לביצוע בדיקת פוליגרף, רצוי מאד שתעשו זאת במכון אמין ומנוסה, שיהיה קשה מאד לערער על המוניטין שלו ועל תוצאות בדיקותיו.
כתיבת תגובה