מזונות ילדים

על פי החוק בישראל, קטין זכאי למזונות ילדים מהוריו בכל מקרה, ולכן כל החלטה של ההורים או של בית המשפט בעניין המזונות, צריכה להיעשות מתוך התחשבות בטובתו של הילד.
קטין זכאי למזונות במקרה של גירושין או כאשר אביו חי עם אישה אחרת ו/או נשוי לאישה שאינה אימו של הקטין.
בקביעת מזונות לילדים לוקחים בחשבון פרמטרים שונים: גיל הילד, צרכיו היומיומיים והמיוחדים, הכנסות של שני ההורים מעבודתם ומרכוש, כל זה כדי לייצר מצב מאוזן, ככל שניתן, בין הצדדים.
במשפחות בהן ההורים אינם חיים יחד, ישלם אחד ההורים מזונות ילדים להורה האחר שהילדים במשמורתו.
במקרה של הסכמה בין ההורים, בית המשפט מאשר את דמי המזונות.
בהיעדר הסכמה, יכול אחד ההורים להגיש תביעת מזונות כנגד ההורה השני.
מזונות ילדים מתחלקים ל-4 קבוצות גיל:
מגיל לידה ועד גיל 6 – חלה חבות מזונות מוחלטת על האב ולא משנה מה מצבו הכלכלי (אב עני, מחוסר עבודה או נכה- חייב בתשלום מזונות לילדיו).
מגיל 6 עד גיל 15 – חלה חובת תשלום מזונות על האב עבור הצרכים ההכרחיים של הילד.
האם חולקת עם האב תשלום עבור צרכים שאינם נחשבים הכרחיים (רק במידה והיא יכולה קודם לכן לפרנס את עצמה).
מגיל 15 ואילך – האב והאם מתחלקים בהוצאות בהתאם להכנסותיהם.
ילד שעבר את גיל 18, בתקופת שירות חובה, שירות לאומי או שנת שירות זכאי למזונות מופחתים
בית המשפט נוהג לפסוק סכום קבוע למזונות ילדים, עד הגיעו של הילד לגיל 18. לסכום זה מצטרף תשלום עבור דמי מדור והוצאות מיוחדות שאינן בשוטף.

זאת ועוד, אם הסכם אינו מתחשב בטובת הקטין אלא בטובת ההורים בלבד (כלומר, הקטין לא היה צד להסכם), או אם ההסכם שנקבע נעשה ללא דיון אמיתי בעניין מזונות הקטין, אלא רק ע"י אישור ההסכם באופן פורמלי,
יוכל הקטין להגיש תביעה למזונות כנגד הוריו או אחד מהם, למרות קיומו של ההסכם, באמצעות אדם בגיר. בדרך כלל מדובר בהורה משמורן בבית המשפט שבתחום שיפוטו מתגורר הקטין.
ומנגד, אם ההסכם התחשב בטובתו של הקטין, ועניין המזונות נידון לגופו ואושר בבית המשפט, ההסכם יחייב את הקטין, והוא לא יוכל להגיש תביעה בעניין המזונות, אלא אם יוכל להוכיח שינוי נסיבות מהותי המצדיק זאת.
לסיום, מזונות ילדים קודמים לכל שיקולים אינטרסנטיים בין בני הזוג