למה חשוב שחוקר פרטי יבצע מסירה משפטית?

מסירה משפטית

במעמד ביצוע המסירה המשפטית, יהיה על מוסר המסמך למלא טופס הקרוי " אישור מסירה" וכולל פרטים מדויקים הנוגעים לתאריך ולשעת מסירת המסמך, המיקום ושם המקבל את המסמך. הטופס אף יכלול את חתימתו של האדם שקיבל לידיו את המסמך, זאת, כמובן, במקרים בהם המקבל מוכן לחתום על המסירה.

מכיוון שהמדובר בפרוצדורה משמעותית להליך המשפטי התקין, במרבית המקרים, מבצע המסירה המשפטית יתבקש לחתום על תצהיר שבו יצהיר כי ביצע את המסירה המשפטית. תצהיר זה יכלול את הפרטים הזכרנו קודם, וייחתם על ידי עורך דין שיאשר את נכונותו.

דוגמאות למצבים המחייבים מסירה משפטית

מסירת מכתבי התראה הקודמים לנקיטת הליכים משפטיים – על אף, שלכאורה, מכתב התראה אינו מצריך מסירה משפטית, על פי החוק הישראלי, במקרים בהם ההליכים המשפטיים מתקדמים, על התובע תחול הדרישה להוכיח את מסירת מכתב ההתראה לנתבע.

מסירת תביעה משפטית לנתבע/ים – לאחר פתיחת תיק ע"י התובע בבית משפט, מוטלת על התובע החובה למסור את כתב התביעה לידי הנתבע. רק לאחר ביצוע המסירה והגשת תצהיר המוסר, ייקבע התאריך לדיון בתיק.

מסירת אזהרות הוצל"פ – לאחר פתיחת תיק בהוצל"פ, החייב אמור לקבל אזהרה המכילה את הפרטים הנוגעים לחוב (זהות הנושה, הסכום, הלשכה שבה נפתח התיק, הדרכים להסדרת החוב, וגם – האפשרויות העומדות בפני החייב במקרה שאינו מסוגל לפרוע את חובותיו).

מסירת פסקי דין – במקרים שבהם הנתבעים לא נכחו בעת מתן פסק הדין, יימסר להם פסה"ד באמצעות מסירה משפטית.

מתי תידרש חתימה על אישור מסירה משפטית?

במצב האופטימאלי, טופס אישור המסירה כולל את חתימתו של הנמען (או האדם שקיבל לידיו את המסמך הנמסר), זאת, מאחר והמדובר בהליך משפטי המצריך פיקוח מסודר, כמו גם מילוי תצהיר מצד המוסר. יחד עם זאת, בנסיבות שונות ובמקרים מסוימים, יכול הנמען להחליט כי הוא אינו מוכן לחתום על טופס אישור המסירה. למרות זאת, במקרים כגון זה, אישור המסירה עדיין ייחשב לקביל מהבחינה המשפטית, בתנאי שהשליח המוסר הקפיד לתעד, בזמן אמת, את פרטי המסירה.

נחזור ונדגיש, כי למוסר, חשוב מאד לתעד, בזמן אמת, את כל פרטי המסירה (כולל למי, בפועל, נמסר המסמך), וזאת, בכדי לספק, בהמשך, את כל הפרטים הרלוונטיים, במקרים בהם הנמען מחליט להכחיש את עצם קבלת המסמך. מאחר ומסירה משפטית, על פי הדין, אינה דורשת חתימת המקבל, חשוב, בעיקר כי המסירה תתבצע באופן מקצועי, אחראי ומתועד.

כיצד מתבצעת המסירה המשפטית?

כל מהותה של המסירה המשפטית נסבה מסביב למסירה האישית של המסמכים, ישירות, לידיו של הנמען (פעולה המכונה "מסירה מלאה"). זה, אכן, המצב האופטימאלי, אולם, לא תמיד מתאפשר ביצועה של מסירה מלאה בהצלחה, מסיבות רבות ושונות, כדוגמת נמען השוהה בחו"ל או שמצבו הבריאותי אינו תקין, דברים שעלולים להקשות על המוסר בביצוע מסירה אישית תקינה.

במצב כזה, לאחר שלושה מקרים שבהם מסירה אישית מלאה לא צלחה, יהיה רשאי המוסר להדביק את המסמך/ים שעליו למסור על דלתו או על שער בית הנמען. פעולה זו, תוגדר כ"מסירה כדין" (שימו לב, זו אינה "מסירה מלאה" לידי הנמען). מרבית המסירות נחשבות למסירות מאושרות, גם כאשר הן מסירות כדין, וזאת, חוץ ממסמכים מסוימים, כדוגמת פקודת מאסר, המחייבים מסירה משפטית מלאה.

מי רשאי לבצע מסירות משפטיות?

כעקרון, בישראל, רשאי כל אדם שגילו מעל ל-18, לעסוק בביצוע מסירות משפטיות, שכן לא נדרשים כישורים או רישיון לביצוע מסירות משפטיות רגילות, והתנאי היחיד בנוגע לכך, הוא יכולותיו (הפיזיות והמנטאליות) של המוסר למלא את אישור המסירה והתצהיר הנלווה. עד כה, בנוגע למסירות הרגילות. אולם, בסוגי מסירות מסוימים (למשל, מסירת הודעת פינוי עקב הוצל"פ), יידרש מהמוסר רישיון.

מאוד מומלץ שחוקר פרטי רשוי יבצע את המשימה של מסירה משפטית כיוון שהוא יכול לצלם הכל בצורה מקצועית, לדובב אם צריך במקרה של אי רצון לקבל את המעטפה, החוקר הפרטי יוכל לכתוב דו"ח שיהיה קביל בבית משפט וכמובן להעיד בסופו של דבר.